ג'יקישין ג'ו – ג'יטסו

מאת: עו"ד רמי ששון

“גו'- ג’יטסו” אמנות הלחימה של הסמוראים ביפן העתיקה, הינה למעשה שם גנרי לסגנונות לחימה רבים. מקורותיה של השיטה מעורפלים, היות ואין דמות אחת ברורה ודומיננטית אשר ניתן לייחס אליה את פיתוח השיטה. לפיכך נראה כי נכון יהיה לומר כי ל"שיטה" כפי שהיא היום, היו אבות מייסדים רבים.
קיימים מיתוסים שונים אשר ניתן להזכיר את חלקם בנוגע לפיתוח הג'ו- ג'יטסו:
1. קיימת אגדה על אלים שהשתמשו באמנות זו על מנת להעניש פורעי חוק בפרובינציות המזרחיות של יפן.
2. מסופר על לוחם סיני שפיתח סדרה של תנועות שנועדה להרוג או להטיל מום, שהגיע לטוקיו ביפן ומכר את סודותיו לשלושה סמוראים, שלמדו את הסודות ופיתחו אותם למה שמוכר כג'ו- ג'יטסו.
3. מסופר על דוקטור שירוביי אקיימה (Akiyama Shiirobei), שנסע לסין ללמוד אמנות לחימה.
הדוקטור, שלמד טכניקות רבות אשר הצריך שימוש רב בכוח, הבחין ביום אחד, חורפי במיוחד, כי ענפי עץ הדובדבן שנערמה עליהם כמות שלג גדולה, נשברו, למרות חוזקם הרב, ואילו עץ הערבה שענפיו אינם כה חזקים אך מצטיינים בגמישותם התכופפו, והשלג שנערם עליהם צנח לקרקע והעץ שרד ללא פגע.
מראה זה הביא אותו לסוג של הארה וכך פותח הג'ו- ג'יטסו.
התפתחות ועקרונות
הגו'- ג'יטסו התפתח בשדות הקרב של אותם ימים, לפיכך מטרתו הייתה לנטרל או לחסל את היריב במהירות ויעילות. הלחימה נעשתה תוך שימוש בכלי נשק דוגמת ה"קטאנה" החרב היפנית המפורסמת, טאנטו (סכין) או ה"יארי" (חנית) וכו', אך היו מצבים בהם לא ניתן היה לתפעל את כלי הנשק ביעילות או לחילופין כלי הנשק לא היו זמינים מסיבה כל שהיא, וכאן באה לידי ביטוי אמנות השימוש בטכניקות הג'ו -ג'יטסו.
השימוש בחבטות לסוגיהן לא היה תמיד יעיל, היות והלוחמים לבשו שריון שהוריד מיעילות המכות. עקב כך החלו להשתמש בטכניקות שיהיו יעילות בטווח קרוב של מגע מול לוחמים ממוגנים. טכניקות אלה עשו שימוש בפרקי הגוף שלא היו מוגנים יחסית, על מנת לפגוע או להכין את היריב לפגיעה תוך שימוש במכות, מנופים, בריחים והטלות.
פרוש המילה ג'ו- ג'יטסו: JU – "עדין" / "רך" , JITSU – "אמנות" או "טכניקה" ומכאן נגזר המושג "האמנות הרכה" (pliable art), אך אין לטעות, אין הכוונה לכך שזו אמנות פציפיסטית או רכה בלחימה, נהפוך הוא, השימוש בה נעשה על מנת לנטרל את היריב בכל דרך.
הרכות מקורה בעובדה שבישום נכון של השיטה, נע אמן הג'ו-ג'יטסו גופנית ומנטאלית, באורח זורם, ברכות וגמישות.
מכאן, השאיפה תהיה שלא להשתמש בכוח על מנת לבצע את הטכניקה. הבנה והפנמה של עקרונות גופניים ומנטאליים אלו, מאפשרים באורח פוטנציאלי לאדם קטן ממדים, להתגבר על אדם גדול ממנו.

 
ג'ו- ג'יטסו היום:
כיום קיימים סוגים רבים של סגנונות ג'ו- ג'יטסו ברחבי העולם, אשר ניתן לשייכן לשני סוגים עיקריים:
1. אמנויות קוריו (אמנות לחימה יפנית מסורתית ששורשיה מתועדים אחורה לעת העתיקה) .
2. אמנויות מודרניות (אמנות לחימה שעברה שינויים והתאמות לעידן המודרני).
אם כי ביפן עצמה רוב סגנונות הג'ו- ג'יטסו הם "קוריו" אשר נשארו במידה רבה נאמנות לדרכן הישנה (בעת האחרונה חל שינוי מסוים במגמה זו), בשאר העולם רוב סגנונות הג'ו- ג'יטסו הם מודרניים.
הג'ו- ג'יטסו נחשבת כ"אמנות אם" היות וממנה צמחו והתפתחו שיטות לחימה אחרות, אשר השתמשו בעקרונות הג'ו- ג'יטסו ונטלו אותם לכוונים אחרים. חלק מהאמנויות אותן ניתן להזכיר כ"אמנויות בנות" הן:  הג'ודו והאייקידו שהן אמנויות לחימה מודרניות (יחסית) אשר שורשיהן נטועים עמוק בסגנונות הג'ו- ג'יטסו העתיקים. מייסד הג'ודו ג'יגארו קאנו , ומייסד האיקידו מוריהיי אאושיבה למדו והתמחו ברמה גבוהה בסגנונות הג'ו- ג'יטסו לפני שפנו לדרכם הייחודית.
סגנונות הג'ו- ג'יטסו המודרני, מבוססים אמנם על אמנויות הלחימה המסורתיות ולוקחים את השראתם מן העבר, אך נדמה כי במידה רבה יותר מאמנויות לחימה אחרות, עברו שינויים על מנת להתאימן לתקופתנו אנו. לוחמים רבים שחשבו כי המסגרת הנוקשה של השיטות המסורתיות והטכניקות העתיקות אינן נותנות מענה מספק לאורח החיים המודרני ולבעיות אליהן אנו חשופים, השתמשו בג'ו -ג'יטסו המסורתי, כבסיס אליו הוסיפו טכניקות מאמניות לחימה אחרות, פיתחו טכניקות חדשות והתאימו טכניקות קיימות, על פי הנדרש, לשם חיזוק צדדים חלשים יחסית לדעתם באמנות.
בשנים האחרונות זכה הג'ו-ג'יטסו לחשיפה גדולה מאוד, בעיקר עקב הופעת תחרויות הזירה למיניהן,  אשר משכו אליהן את טובי הלוחמים, ששינו במידה רבה את פני אמנויות הלחימה בעולם.
כבר מתחרות ה- Mixed Martial Art)  MMA) הראשונה, החלה הפריצה המטאורית של הג'ו-ג'יטסו ברחבי העולם עקב הצלחתם הפנומנאלית של בני משפחת גרייסי ושיטתם (התמחות בטכניקות ג'-ו ג'יטסו קרקע) ששלטו בזירות השונות באורח כמעט מוחלט במשך כעשור. הצלחה זו הביאה לוחמים רבים בעלי רקע שונה מג'ו- ג'יטסו, להכרה כי אם הם רוצים להצליח בזירה, עליהם לשלוט בטכניקות הג'ו- ג'יטסו ברמה טובה.

 
אגודת ג'יקישין ג'ו ג'יטסו -  Jikishin Jujitsu Association

אגודת הג'יקישין ג'ו- ג'יטסו הבינלאומית נוסדה רשמית ב- 1992 ע"י: פרופ' טרי פארקר בעל חגורה אדומה דאן 9 ואישתו ג'אנט בעלת חגורה אדום-לבן דאן 6.
 פרופ' פארקר, נשיא ומייסד International Jikishin Ju Jitsu Association (פרש לאחרונה מניהול שוטף של ההתאחדות) אך עדיין עוסק באופן פעיל בהדרכה בכל רחבי העולם.
ארגון הג'יקישין חבר ב- BJJA  (ארגון הג'ו- ג'יטסו הרשמי בבריטניה), ופרופסור פארקר משמש כחבר הועדה המרכזית של הארגון ואחראי בחינה ודרוג ארצי והינו חבר מייסד של ארגו  UNJJ. 
פרופ' פארקר החל את דרכו באמנויות הלחימה בשנת 1953, כאשר שרת בצבא הבריטי בקוריאה ויפן.
לאחר סיום שירותו הצבאי, חזר לאנגליה והחל לאמן ג'ו- ג'יטסו באזור סאקס, בו הוא מתגורר גם היום.
המועדון והשיטה נחלו הצלחה רבה, ונפתחו סניפים נוספים בהם אימנו הוא, או תלמידיו הבכירים.
בשנת 1988 חזר אחד מבכירי תלמידיו לביתו שבמלטה, ובאישורו של פרופ' פארקר הקים את הסניף הראשון של הג'יקישין מחוץ לגבולות אנגליה, דבר שהפך להיות אבן הפינה בדרך להפיכת הארגון לבינלאומי.
מאז תלמידים נוספים של פרופ' פארקר שחזרו למדינות מוצאם, הקימו בהם סניפים הזוכים להצלחה רבה. כיום, הארגון מונה עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם.
בשנת 1996 נוסד הג'יקישין ג'ו- ג'יטסו בישראל ע"י רמי ששון  בעל חגורה אדום-לבן דאן 6, נציג השיטה הרשמי בארץ, וחיים אלבוחר בעל דרגת דאן 5
להקמת הארגון בארץ קדמה עבודת לימוד והכנה ארוכה, שלוותה בסיועו ועידודו הפעיל של פרופ' פארקר. כאשר ההכנות הגיעו לכדי בשלות, הוקם המועדון הראשון והראשי של השיטה בארץ.

מדוע JIKISHIN JU-JITSU?
השם "JIKISHIN" אינו שם זר לעולם אמנויות הלחימה ואסכולות משיטות אחרות קדמו והשתמשו בו,
ויש להדגיש את העובדה שאין אנו קשורים או מתיימרים לקשר לשיטות.
לתרגום המילה "JIKISHIN" ביפנית משמעויות רבות, שרובן ככולן מכוונות בדרכים שונות לכוונה אחת:
Jiki- ישר/ הגון,
Shin- לב.
מכאן שהשם "JIKISHIN" נבחר בשל המשמעות אותה אנו מייחסים לו, משמעות שהפכה לדרך:
ליבנו ומוחנו הוא מקום הלימוד שלנו
The heart and mind are our place of study 
"אני מאמין" שלנו:
אנו גורסים כי הגישה הטובה ביותר למצבים מסוכנים היא הימנעות, ע"י לקיחת אחריות על חיינו , באופנים כגון: שליטה עצמית למניעת הידרדרות במצב המתפתח לכוון מסוכן, תשומת לב לסביבה ולסובבים אותנו, הימנעות מכניסה למקומות בעלי פוטנציאל לסיכון.
לצערנו לא הכול נתון לשליטתנו הבלעדית ולעיתים אנו עלולים להיקלע בעל כורחנו למצבים מסוכנים, לכן בהתאמה לאורח החיים המודרני, פותח הג'יקישין ג'ו-ג'יטסו במטרה להגיע להכרעה מהירה, ובכך לתת מענה לסוגי תקיפה שונים בהם אנו יכולים להיתקל, כגון:
תקיפה ע"י תוקף יחיד או רבים.
תקיפה מצדדים וממרחקים שונים.
תקיפה במצבי עמידה, ישיבה או קרקע.
תקיפה בכלי נשק קרים או חמים כגון: מקל, סכין, אקדח.
לצורך ההגנה וההתקפה נעשה שימוש משולב בטכניקות שיאפשרו להגיע למצב של שליטה בתוקף או לפחות למצב בו נוכל לסגת באופן בטוח יחסית. הטכניקות בהן נשתמש לצרכי ההגנה, כוללות:
מכות ידיים, בעיטות לסוגיהן, הטלות, בריחים, שבירות מפרקים וחניקות מסוגים שונים, שימוש במגבירי כוח כגון מקלות באורכים שונים או סכינים.
חשוב לדעת כי העבודה נעשית לפי תוכנית (Syllabus) מוסדרת ומאורגנת, דבר המבטיח כי תלמיד הלומד בישראל, ילמד את אותם התכנים הבסיסיים אותם לומד כל תלמיד ג'יקישין, בכל מדינה אחרת.
היות ואנו רואים עצמנו כג'ו- ג'יטסו מודרני, איננו סבורים כי כל התשובות נתונות בידינו, לכן נשאף לשפר ולהגדיל את מאגר הידע שלנו ללא שיקולי אגו, ע"י: עידוד תלמידים מתקדמים לנסות שיטות אחרות, קיום קשרי גומלין מפרים עם מורים משיטות אחרות. כדי להיחשף לטכניקות חדשות, אשר אם יוכחו בעיננו כאמינות ומתאימות לדרכנו, יוספו כנדבך הנוסף לתוכנית האימונים. לדוגמא: שופרה עבודת הקרקע הקיימת אצלנו, ע"י הוספת טכניקות משיטת הג'ו- ג'יטסו הברזילאי שלה התמחות ייחודית בתחום.
חובה להדגיש כי לצערנו אין בלימוד אמנויות לחימה ככלל והג'יקישין ג'ו ג'יטסו כפרט, תעודת ביטוח להצלחה בכל מצב, ובכל מקרה אין דרך אמיתית למתאמן הממוצע, להגיע להישגים משמעותיים בתחום תוך פרק של מס' שיעורים, אך להערכתנו המתאמן הרציני שיתמיד באימוניו לפחות במשך כמה חודשים, יוכל להגיע לרמה בסיסית, אך סבירה, של הבנה ויכולת תגובה למצבים בהם הוא עלול להיתקל.
אנו מאמינים כי לכולם קיימת הזכות ללמוד ולהתאמן בג'ו- ג'יטסו ואם קיימת בעיה, יחד, ניתן להתגבר עליה.
כל אדם בהתאם ליכולותיו וצרכיו: ילדים ועד בוגרים, נשים וגברים, ספורטאים וכאלה שזו להם הפעילות הגופנית הראשונה יכולים להשתתף בפעילות.
תרומה נוספת חשובה לא פחות לאלה שההגנה העצמית אינה עומדת בראש מעייניהם היא: שהאימון בג'ו- ג'יטסו תורם לשיפור רמת הכושר הגופני, ולשיפור ושיכלול יכולות מוטוריות. הוכח כי אנשים המתאמנים באמנות לחימה, ילדים ובוגרים כאחד, משפרים את רמת ההישגיות, ריכוז, שקט נפשי, ביטחון, מודעות עצמית ומקובלות חברתית, כתוצאה מהשתתפות בפעילות, היבטים המשפיעים לא רק בזמן האימונים, אלה על מערך החיים בכללותו.
אנו מתחייבים מורים ותלמידים כאחד:
ללמוד ולהתאמן
לשפר עצמנו כלוחמים וכבני אנוש
לשמור על רוח ה- Jikishin

לאתר ג'יקישין  גו'-ג'יטסו 

 התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.